סופו של עידן ה – web 1.0
14/07/2008
טים אוריילי, מההוצאה לאור “אוריילי”, הגה את הביטוי Web 2.0 בכנס שערך בשנת 2004, כנס שנשא שם זה.
אוריילי לא ביקש להחליף את השם אינטרנט בשם אחר, אלא פשוט קרא Web 2.0 לאינטרנט החדש, ומשמעו התפתחות הרשת; אינטרנט דור 2, אם תרצו לכנותו כך.
אוריילי טען כי Web 2.0 נועד במקורו לייעל את עבודתם של ארגונים בעזרת חיבורם זה לזה ובעזרת שיתוף הדוק יותר ביניהם, אבל הלכה למעשה, Web 2.0 ישטוף את ציבור הגולשים הרחב, והוא יאמץ במהרה את ‘האינטרנט החדש’ ויעשה בו שימוש לצרכיו הוא.
ההבדל המהותי ביותר בין ה– Web 2.0 ל– Web 1.0 הוא באקטיביות של הגולשים. אם ב– Web 1.0 המנהלים של אתרי האינטרנט שלטו בתוכן המוצג לנו, ולנו כגולשים, כאשר ביקרנו באתרים אלו, לא נותר אלא פשוט לקרוא את מה שמוצג לנו ותו לא, הרי שאתרי ה– Web 2.0 לעומתם, הם אתרים המיועדים ליצירה ולשיתוף תכנים של הגולשים, ואינם נשלטים עוד בתוכנם בידי מנהלי האתרים לבדם.
ה– Web 2.0 מהדק את הקשר החברתי בין הגולשים, יחדיו הם יוצרים מידע, משתפים בו בינם לבין עצמם ובין גולשים אחרים, ומפיצים אותו אפוא במהירות ברשת האינטרנט.
כאמור, אתרים, כגון דלישס, טכנורטי פליקר ואחרים מאפשרים לגולשים להוסיף לאתר או ליישום מידע סימניות, תמונות, הערות, דירוג וכדומה, המשמשים אותם, אבל בה בשעה אפשרויות אלה נגישות גם לכל הגולשים האחרים שעושים שימוש באתר או מיישמים את הידע הנמצא בו.
הבלוגים הם אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליישומים המאפשרים לגולשים בודדים ליצור תוכן באיכות גבוהה באופן עצמאי ולהפיצו למשתמשים אחרים, כשהם מאפשרים למשתמשים אחרים להוסיף הערות במתכונת המוכרת של טוקבק. הבלוגים אינם אלא אתרים אישיים, ותוכנות שיצאו לאור בשנים האחרונות מאפשרות להוסיף אליהם בקלות רבה תכנים שיצרו משתמשים, בלי צורך בידע כלשהו בשפות התכנות של הרשת.
כפועל יוצא מן הדברים האלה, אתרי חדשות תוכן של גולשים מחליפים אט-אט את אתרי החדשות המסורתיים. לדוגמה, מדוע עליי להיכנס לאתר אחד כמו YNET, בשעה שקיים אתר כמו DIGG שכל תכליתו אחת: הצגת החדשות המעניינות ביותר נכון להיום מכל העולם, חדשות שהועלו על ידי הגולשים עצמם באתר, והן מופיעות בו הודות ל… הצבעתו של קהל הגולשים שבאתר.
בשנים האחרונות נוצרו דרכים חדשות למעקב אחרי תכנים מועדפים, שאינן דורשות שימוש ביישום נפרד או בידע טכנולוגי. היישום הבולט בתחום הזה הוא הזנת RSS שבו גולשים יכולים לבחור האם לקבל עדכונים על חידושים באתרים מועדפים או בנושאים מועדפים באמצעות קבלת הודעה לתיבת דמוית מייל.
אנו רואים אפוא כי רשת האינטרנט כפי שהיינו רגילים לה, משנה את פניה ובמהירות. על כורחנו, לא זו בלבד שעלינו להתאים את עצמנו, את האתר שלנו ואת העסק שלנו למדיה החדשה הזאת, אלא שאם לא נפעל כך – נישאר מאחור.
על מנת להכיר יותר את מהות ה– Web 2.0, את היכולות שלו, ואת המהפכה הגדולה שעוברת בזכותו על רשת האינטרנט, הנה מספר דוגמאות והסברים למושגים בולטים הקשורים ל– Web 2.0:
ממשק Web 2.0
גוגל (google) למעשה היא חברת ה– Web 2.0 הראשונה בעולם, או ליתר דיוק, הראשונה שזיהתה את הפוטנציאל הענק הקיים בו. כמו שידוע לכולנו, כל מוצרי גוגל הנם מוצרי רשת. כלומר סוג של תוכנות שאין אנו נדרשים להתקין אותן על המחשב שלנו, אלא משתמשים בהן און ליין בשעה שאנו גולשים באינטרנט. בניגוד גמור למוצרי מיקרוסופט, למשל תוכנת האופיס, שדורשים רכישה של המוצר, רישיון להפעלתו ולהתקנתו על מחשב בודד – המחשב האישי שלנו – ואין ביכולתנו להתחבר לתוכנות אלו שוב אם איננו נמצאים מול המחשב האישי שלנו.
באמצעות הג’ימייל (gmail) – שירות הדואר האלקטרוני של גוגל – אנו יכולים לקרוא, לשלוח, לקבל ולאחסן כמויות עצומות של דואר אלקטרוני ברשת, ולגשת אליו מכל מקום ומכל מחשב מבלי להזדקק להתקנת תוכנת דואר, כגון אאוטלוק של מיקרוסופט, שמגבילה אותנו למחשב האישי שלנו בלבד.
הזנב הארוך – The Long Tail
הזנב הארוך הוא אולי הביטוי שיש בכוחו להסביר ולתאר היטב את מהות ה– Web 2.0.
הלכה למעשה, עיקרון הזנב הארוך מבטל הן את כוחו הכלכלי והן את כוחו העסקי של אתר אינטרנט ואת חשיבות הפרסום שבו לעסק הכלכלי. הכוח מועבר אפוא למספר גדול של בלוגים בעלי קישורים מועטים, אבל יחד הם יוצרים כוח פרסומי גדול ביותר ומושכים אליהם מספר גולשים רב יותר מזה שיש לאתר אינטרנט אחד, גדול ככל שיהיה.
הבה ננסה לסקר מספר דוגמאות ליישומי Web 2.0 שכובשים את הרשת, ולבחון את יתרונותיהם לעומת אתרי Web 1.0:
- בלוגים —–> אתרי אינטרנט
בלוגים נותנים בידינו אפשרות ליצור תכנים עצמאיים, להפיצם ברחבי האינטרנט לבלוגרים אחרים או לגולשים, ואלה מצדם, כשמגיעים לבלוג שלנו, יכולים ליצור דו-שיח עם בעל הבלוג באמצעות תגובות או באמצעות טוקבקים, בדומה לתגובות הנמצאות בתחתית כל כתבה שהועלתה לבלוג.
שלא כבאתרי אינטרנט, בלוג הנו תוכנת קוד פתוח חינמית לניהול ‘אתר’ אינטרנט עצמאי, דינמי ביותר ובלי צורך בידע מוקדם כלשהו בתכנות.
בכל יום נוספים פלאגאינים – (תוספים) לבלוגים – שנוצרים על ידי גולשים אחרים בעולם, והם מחולקים חינם, כמיטב מסורת ה- Web 2.0.
- אתרי בוקמרק, חדשות תוכן גולשים —–> פורטלים
אתרי בוקמרק (שמירת מועדפים און ליין), כגון Flickr (שירות שיתוף תמונות), Del.icoi.us ו- Magnolia (שיתוף מועדפים), Stumble Upon, Netscape ו- Digg (אתרי חדשות תוכן גולשים) ועוד רבים אחרים שמציע Web 2.0. בנוסף להם מציע ה- Web 2.0 אינדקסים, כגון טכנוראטי (מנוע חיפוש מוביל לבלוגים), המאפשרים לנו, הגולשים, או לבעלי הבלוגים עצמם להוסיף לבלוג כאוות נפשנו תגיות, תמונות, הערות ודירוג המשמשים אותנו, אבל בה בשעה הם נגישים גם לגולשים אחרים שיכולים גם הם, מן הסתם, להשתמש בהם שימוש חופשי ככל העולה על רוחם.
אתרי חדשות התוכן של הגולשים כובשים את מקומם של אתרי החדשות המסורתיים. באתר חדשות 1.0 Web מציגים לנו את החדשות ואת הכתבות שמנהלי האתר בחרו בשבילנו, ולנו, כגולשים, לא נותר אלא לגלוש באתר, לקרוא את הכתבות המוצעות לנו ותו לא. גולשים פאסיביים לחלוטין.
לעומתם, אתרי חדשות התוכן של הגולשים, כגון Digg, מאפשרים לכלל ציבור הגולשים להעלות כתבות מעניינות שראו, קראו או כתבו בעצמם בבלוג שלהם, וגולשים אחרים באתר קוראים ומדרגים אותן. לפי אלגוריתם מסוים, מופיעות הכתבות המעניינות יותר בעמודים הראשיים של האתר, אלה שנבחרו על דעתם של רוב הגולשים.
- RSS —–> מועדפים ורשימות דיוור
בעבר, ב- Web 1.0, אם נתקלנו באתר מעניין, היינו שומרים אותו ברשימת המועדפים שלנו או נרשמים לקבלת מייל תפוצה מן האתר. בכל פעם שרצינו להתעדכן בחידושים שבאתרים אלו היה עלינו להיכנס ולבדוק, לעבור קטגוריה קטגוריה באתר כדי לראות אם התחדש דבר כלשהו או להמתין שבעלי האתר ישלחו לנו מייל עם עדכון.
וכך, לא זו בלבד שהצטברו לנו עשרות, אם לא מאות אתרים, במועדפים, אלא שהדבר הקשה עלינו לעקוב אחרי אתרים המעניינים אותנו.
ה- Web 2.0 מביא עמו את שירות RSS, הדומה בפעולתו למועדפים תוצרת Web 1.0 ואפילו של רשימות הדיוור. כאמור, איננו צריכים עוד לשמור אתרים במועדפים. תוכנות Web פשוטות, כגון גוגל רידר ואחרות, מאפשרות לנו להוסיף בפעולה פשוטה ומהירה את האתרים המועדפים עלינו לתוכנה זו (ובלבד שהם מציעים לגולשים שלהם שירות RSS באתר או בבלוג), שפועלת בדומה לתוכנת מייל. וכך, ברגע שמתפרסמת כתבה חדשה באתר המועדף עלינו, יש לנו דרך לקבל אותה לתוכנה, בדומה למייל חדש שמתקבל או כדואר אלקטרוני, במהלך חצי השעה הבאה, מבלי להיכנס לאתר עצמו.
לסיכום, אין ספק כי תופעת web 2.0 היא מהפכה אמתית. לדעתי, אנחנו עוד בתחילת הדרך, ובעתיד הקרוב כל ארגון גדול ינהל את התקשורת הפנים ארגונית שלו באמצעי טכנולוגיה זה. יותר מכך, אפשרויות הפיתוח הן בלתי מוגבלות; תם עידן השמירה על הידע האישי. עולם האינטרנט החדש קורא לנו לשתף, ללמוד איש מרעהו ולהמשיך יחד במרדף הבלתי פוסק אחרי השגת ידע נוסף.
תגובות
יש לך מה לומר?