בדיקות טכניות באתר

בדיקות טכניות באתר

בדיקות טכניות שונות הן חלק בלתי נפרד מניהול אתר ומתחזוקתו השוטפת של כל אתר ובפרט כשרוצים לקדם אותו. ישנם לא מעט כלים, חלקם חינמיים, שמסייעים לנו לבחון את כל הפרמטרים הטכניים החשובים, אופציה נוספת היא להיעזר באנשי מקצוע שמומחיותם היא ON-PAGE SEO, כלומר אופטימיזציה של התכנים באתר – ובכל מקרה מומלץ לדעת מהן הבדיקות הטכניות החיוניות ביותר בדרך לאתר תקין לחלוטין שממצה את הפוטנציאל שלו.

אילו תגיות HTML הן חובה?

תגיות HTML משפיעות גם על ההופעה במנועי החיפוש וגם על יחס ההמרה של הגולשים, ולכן חשוב להקדיש תשומת לב וזמן ליצירתן. התגיות החשובות ביותר הן TITLE (הכותרת שתופיע בתוצאות החיפוש – צריכה להכיל מילת מפתח מרכזית ולמשוך את תשומת הלב של הגולשים), META DESCRIPTION (התיאור שמופיע מתחת לכותרת בתוצאות החיפוש. טקסט ממוקד, מיוחד ומעניין יגדיל את שיעור הגולשים שיבחרו להיכנס לאתר), HEADLINES (הכותרות בדף האינטרנט עצמו) וכן OPEN GRAPH TAGS – תגיות שמטרתן לאפשר לפייסבוק להציג את התוכן שלכם בצורה אופטימלית כשמישהו משתף אותו ברשת החברתית.

האם יש לכם כבר סכמת אתר?

סכמה – SCHEMA MARKUP – היא דרך נוחה ויעילה מאוד להפגין נוכחות מרשימה אפילו יותר בדפי תוצאות החיפוש. הסכמה מורכבת מתגיות שנקראות מיקרודאטה (MICRODATA) ואשר מנחות את גוגל (ואת שאר מנועי החיפוש) להציג מידע נוסף אודות האתר בדף התוצאות. לדוגמה, אתר שיש בו מתכונים שונים יכול להציג את הדירוג הממוצע שהוא קיבל מהגולשים שכבר הגיעו אליו וכך למשוך קהל חדש, ואתר של זמרת יכול להציג כבר בתוצאות החיפוש את המקומות והתאריכים שבהם יתקיימו המופעים הקרובים.

הוספת התגיות אפשרית ישירות בקוד של האתר או דרך ה-Search Console של גוגל.

מה זה קובץ רובוטס ולמה חשוב לדעת את זה?

קובץ רובוטס הוא מעין רשימת הנחיות של בעל האתר (או מי שבנה אותו) אל הרובוטים של גוגל שעוברים עליו כדי לבחון אותו. בפרט מגדיר קובץ ROBOTS.TXT את האזורים בשרת שאליהם יש למנוע החיפוש גישה ואת הקבצים והספריות שאותם לא יוכל לבחון. ההמלצה היא לאפשר לרובוטים של גוגל לסרוק גם את קבצי התמונות וגם קבצי JAVASCRIPT (שפת תכנות שמאפשרת יצירת אזורים דינמיים ואינטראקטיביים באתר כדי להעצים את חוויית המשתמש). המלצה נוספת היא לספק לרובוטים גם מפת אתר מפורטת כדי להקל על גוגל להבין מה אנחנו מציעים לגולשים, ואם ישנן מספר מפות (מפת תמונות, מפת פוסטים, מפה לקטעי וידיאו וכו’) להוסיף את כולן. למעשה, כדאי להשאיר את רוב הדפים גלויים פרט לדפי ADMIN. מקרה נוסף שבו חוסמים את הגישה אל דפים מסוימים הוא במהלך בניית אתר חדש וכשהישן עדיין פעיל, וגוגל עלול לזהות תוכן כמשוכפל ולהעניש אותנו (כמובן שחשוב לזכור לאנדקס את התוכן כשהמעבר לאתר החדש מושלם).

הפקודות הרלוונטיות הן ALLOW (לדפים שאותם אנחנו מרשים למנועי החיפוש לסרוק), DISALLOW (לדפים שאנחנו חוסמים את הגישה אליהם) ו-USER-AGENT (בחירת מנוע החיפוש שהפקודה תחול לגביו, כשניתן כמובן להחיל כל פקודה על כל מנועי החיפוש הקיימים). באמצעות ה-SEARCH CONSOLE ניתן לבחון אם קובץ הרובוטס תקין לחלוטין (דרך CRAWL ואז ROBOTS.TXT TESTER), ורצוי כמובן לנצל את האופציה.

בדיקת קוד אתר

בדיקה מדוקדקת ויסודית של קוד האתר מאפשרת לגלות שגיאות שעלולות לפגוע בדירוג שלו בגוגל, לוודא את תקינות האתר בהתאם לתקני אינטרנט עדכניים כמו W3C, ליצור חוויית משתמש מיטבית לכל מי שמגיע אליכם ובפרט ניווט אופטימלי וכן להבטיח התאמה מלאה לכל סוגי הדפדפנים והמכשירים שדרכם מתבצעת הגלישה.

כמה מהר האתר שלכם עולה והאם זה מהר מספיק?

בדיקות טכניות חשובות נוספות נוגעות למשך הזמן שבו נטען כל דף באתר, הן בדסקטופים והן בסמארטפונים. מהירות עליית אתר היא פרמטר משמעותי מבחינת הגולשים – רובנו קצרי רוח במידה כזו או אחרת – ובהתאם גם גוגל מייחסת לכך חשיבות בלתי מבוטלת. ביולי 2018 אף ייכנס לתוקף עדכון באלגוריתם של גוגל, SPEED UPDATE, שצפוי לפגוע בדירוג של אתרים איטיים במיוחד. בין הכלים המאפשרים בדיקת מהירות טעינת אתר: PAGESPEED INSIGHTS (שפיתחה גוגל), GTMETRIX (שמספק גם הצעות לשיפור המצב), PINGDOM (שמצטיין בממשק ידידותי מאוד למשתמשים) ו-WEBSITE SPEED TEST (שמציג דוח מסודר מאוד).

שני מונחים שכדאי להכיר בהקשר של בדיקות מהירות הם FCP ו-DCL. ה-FCP הוא פרק הזמן שחולף עד שהגולש יכול להתחיל להשתמש בדף (כלומר עד כמה מהר נטען החלק העליון, ABOVE THE FOLD). עבור אתרי מובייל דף מהיר מוגדר ככזה שה-FCP שלו הוא פחות מ-1.6 שניות. ה-DCL הוא פרק הזמן שחולף עד שכל הדף נטען. עבור אתרי מובייל דף מהיר מוגדר ככזה שה-DCL שלו הוא פחות מ-2.1 שניות. גם 3 שניות הן פרק זמן סביר.

איך ליצור דף שגיאה (404) מוצלח ואיך להקטין את הצורך בו?

דפי שגיאה 404 הם תופעה בלתי נמנעת כמעט – ובכל זאת כדאי להקדיש זמן גם למזעור הנזקים של הלינקים ה”שבורים”, כלומר אותם קישורים שמובילים לדף שאינו קיים (בין אם כי החלטתם להסיר אותו מהאתר שלכם ובין אם בגלל שבמהלך בניית האתר התרחשה טעות הקלדה שיצרה כתובת לא נכונה).

ה-SEARCH CONSOLE של גוגל מספק רשימה של כל הקישורים הבעייתיים, כך שניתן לבחון האם ישנם כאלה באתר ולתקן את הטעות או להסיר את הלינק. במקביל מומלץ לעצב את דף השגיאה כך שיטשטש את הרושם השלילי שנוצר אצל הגולשים: טקסט ידידותי שכולל גם התנצלות, תמונה משעשעת וקישורים לדף הבית (או לעמודים פופולריים במיוחד ובפרט ה”צור קשר”) משפרים במידה ניכרת את הסיכוי שלמרות ה-404 הגולשים יישארו אצלכם באתר.

סוג אחר של בעיות שעלולות לגרום לגולשים לצאת בטרם עת מהאתר, ועל כן כדאי לאתר אותן במסגרת בדיקות טכניות תקופתיות, הן תקלות שרת 500.

על מה חשוב להקפיד כשעוברים לאתר חדש או משדרגים אתר קיים?

מעבר לאתר חדש, שדרוג אתר קיים או שינויים משמעותיים מבחינת הדפים באתר מחייבים בדיקות טכניות יסודיות לגבי הפניות 302 או 301. הפניות אלה הן הדרך של בוני אתרים ליידע את גוגל שדף מסוים עבר לכתובת אחרת, כש-301 היא הפניה קבועה ואילו 302 הינה הפניה לפרק זמן מוגבל. בכל מקרה חשוב לוודא שבוצעו כל ההפניות הנדרשות בהתאם לשינויים באתר, כך שלא ייווצרו בעיות אינדוקס שיפגעו בדירוג האתר והגולשים לא ייתקלו בדפי 404.

דגשים נוספים

שני דגשים חשובים נוספים הם:

  1. הקפדה על כתובות ידידותיות, כלומר לוודא שה-URL-ים של כל הדפים באתר מתאימים לדרישות מנועי החיפוש.
  2. יצירת מבנה אתר קל לניווט ובפרט תפריט ראשי מתוכנן היטב ונוח לשימוש.
  3. כשאין ברירה אלא לכלול תוכן משוכפל (למשל עקב הצגת מוצרים זהים פרט לצבע המוצר), חשוב להשתמש בתג קנוניקל.

 

סגירת תפריט