באתר Mashable התפרסם פוסט מצויין בנושא של אסטרטגיית מדיה חברתית.
לדברי המאמר, חברות גדולות וקטנות מזדרזות ללמוד את התחום של מדיה חברתית ולהיכנס אליו. אך רוב הסוכנויות והיועצים הנשכרים לצורך ביצוע שיווק במדיה חברתית עבור חברות, חוששים לומר ללקוחותיהם שלושה דברים שאין ברצונם לשמוע.
ברוב החברות הגדולות, לא זאת בלבד שהאנשים העוסקים בתחומים של טכנולוגיות מידע, מדיה דיגיטלית, שיווק ומכירות אינם משתפים פעולה, אלא הם אף מתחרים אלה באלה. כל הניסיונות להצליח במדיה החברתית לא יעלו יפה בטרם יתחילו כל עובדי החברה לשתף פעולה.
המאמר נותן דוגמא של פרויקט בו עסקה בזמן האחרון, בניהול שיווק באינטרנט בעזרת פרסום במדיה חברתית שנוצר עבור מיני-סייט של רשת קמעונאית גדולה. קידום המכירות נוצר על ידי מחלקת המדיה הדיגיטלית וכלל שימוש בטכנולוגיית “מציאות מורחבת”, אך מחלקת ה-IT סירבה לשלב קישור למיני-סייט באתר הבית, שכן המיני-סייט נוצר על ידי חברת חיצונית.
זאת ועוד, מחלקת השיווק סירבה להפיץ מייל בנושא דרך רשימות הדואר של החברה, וכאשר הקישור לאתר שובץ במסגרת המייל השיווקי הרגיל של החברה, הוא נעלם בין שפע ההודעות בנוגע למבצעים השבועיים.
כל המשוכות הללו הפכו את המשימה למשוך גולשים למיני-סייט לקשה במיוחד. העדר שיתוף הפעולה בין הגורמים בחברה הפכו כל ניסיון לפעילות במדיה חברתית לבלתי אפשרי למעשה.
חברה שלא למדה להקשיב לעובדיה ולעודד אותם לקיים שיתוף פעולה פנימי, עתידה, קרוב לוודאי, להיכשל בשילוב כלי מדיה חברתית בתמהיל השיווקי שלה, בלי קשר לזהות הסוכנות או היועצים שתשכור.
אם תהליך השינוי אינו מכוון על ידי ההנהלה הראשית, מנהלים, שלהם סיבות רבות לאין-ספור לחשוש מפני שינוי, יעדיפו לדבוק בסטטוס-קוו.
על אף הכוונות הטובות של סוכנויות ויועצים, הטמעת מדיה חברתית בארגון צפויה להיתקל בהתנגדות עצומה, עד שההנהלה הראשית תאשר שניתן “לבזבז” זמן ומשאבים על ההטמעה בשיווק ובתרבות הארגונית של החברה.
בואו נתבונן בדוגמא – צוות השיווק של יצרנית אלקטרוניקה בינלאומית ביקשה לדעת כיצד יכולה החברה להשתמש במדיה חברתית, ואנו דנו באפשרויות הרבות.
האזנה ותגובה לדברי הלקוחות בנוגע למותג במדיה החברתית עשויה לספק תובנות איכותיות ולתת לחברה אפשרות ליצור אינטראקציה עם הלקוחות.
“חברי ההנהלה שלנו אינם רוצים להאזין ללקוחות”, קבע סמנכ”ל יחסי הציבור, “הם רוצים לדבר אליהם”.
הגישה הזו, למותר לציין, כבר אינה פועלת. הסטטוס קוו מת. כל חברה שאינה מוכנה לשמוע את לקוחותיה ולענות להם במהירות, ואף לשנות, במידת הצורך, עתידה לאבד את יכולתה להתחרות בחברות חכמות, בעלות אוריינטציה טכנולוגית, המסוגלות לשנות כיוון במהירות רבה.
נכונות לשנות היא השורה התחתונה של כל עסק היום, אך הנהלת החברה צריכה להשתכנע בכך בטרם יהיה ניתן להתחיל את השינוי.
נכון, כן טוען המאמר, יש קטעי וידיאו שיכולים לזכות להפצה ויראלית, תחרויות שיוצרות באזז גדול בקרב דפי הפייסבוק שלהם ובכך בעצם מגדילים את כמות מעריציהם. אך מה התוצאה של המאמצים הללו?
לאחר שהכלים משתנים (ואין ספק שהם ישתנו), כיצד ישתלב שיווק במדיה חברתית באסטרטגיה הכוללת של החברה ויסייע לה להגיע ליעדיה ארוכי הטווח?
דוגמא: חברות חכמות בוחנות את הטווח הארוך. האתר Fiskateers.com הקיים מזה שש שנים, הוא פרי רוחה של סוכנות מדיה דיגיטלית עבור לקוחה, חברת כלי העבודה הפינית פיסקאר. כאשר החלה חברת המספריים פיסקאר לאבד נתחי שוק למתחרותיה הזרות, גייסה החברה מספר נשים ונערות העוסקות במלאכת יד לכתיבת בלוג, להשתתפות באירועים ולייצוג החברה ללקוחות כחלק מאסטרטגיה קהילתית חדשה.
“אם אתה מעניק ללקוחותיך את הכוח לייצג אותך, כדאי שתהיה מוכן להמשיך זאת, שכן כאשר אתה בוחר בסוג שיווק כזה, הדבר צריך להפוך לעניין קבוע”, אומר נציג חברת המדיה הדיגיטלית.
לאחר שיצרת את הקהילה, הקשב לה. חברת פיסקאר הכניסה מספר שינויים במוצר שלה בעקבות מה שגילתה בעזרת הקהילה שהקימה. שינויים אלה סייעו לחברה לרכוש את אמונם ונאמנותם של לקוחותיה.
בהכירנו בכך ששילוב מדיה חברתית בתמהיל השיווקי הוא התחייבות לשינוי ארוך טווח, הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לבחור מטרות מדידות ומבוקרות.
בחרו מספר מצומצם של מטרות בתחום המדיה החברתית לשנה הקרובה.
