במהלך הכנס נשאו דברים מומחים שונים בתחום הנגישות, השיווק והפרסום. להלן חלק מתכני הכנס מפי המרצים השונים:
"אני גאה על שיתוף הפעולה עם A2Z, מי שעומד בראש החברה, אלון זכאי מסייע ועוזר ונרתם – ועל כך תודה. שיתוף הפעולה נועד לאפשר לאנשים עם מוגבלויות שונות לגלוש וליהנות מהמידע כמו כל אדם ללא מוגבלות. אני מיכל רימון, מנכ"לית עמותת נגישות ישראל עובדת בה 9.5 שנים. הגעתי לשנתיים ונשבתי בקסמיה. אני גאה בעמותה ובעובדים. העמותה הוקמה על ידי יובל וגנר שנפצע טיסת מבחן".
"לפני 17 שנה רצה לנסוע לטיול לצימרים בצפון. במהלך החופשה יובל לא היה יכול להיכנס לאמבטיה כי המשקוף היה צר מדי. הוא הביא את צוות התחזוקה הוציאו את המשקוף ואפשרו לו להישאר. המבט של הילדים הזכיר לו את ילדותו והוא אמר – לא עוד. הוא שלח מכתב לבית הנשיא , כנשיא, כטיס לטייס – הנשיא היה עזר וייצמן – שאל מה עוד אני צריך לעשות כדי לקבל יחס ממדינה שנתתי לה הכל. הוא קבל טלפון מהנשיא שאמר לו תפסיק לדבר ותקים עמותה, בית הנשיא מאחוריך. מאז התחלנו לפעול".
נגישות אתרי אינטרנט היא מרכיב מהותי להשתלבות אנשים עם מוגבלות במיוחד בעידן בו כולנו משתמשים בו ככלי לעשות דברים: "אחד מהיבטי הנגישות הכי חשובים – הנגשת אתרי אינטרנט. יש תקנות וחובות ועלינו לעמוד בזה. יש התקדמות בנושא, אנו עדים לזה ורואים את זה ומקדמים אבל עדיין לא הכל עובד ומונגש, ברור ומובן" מסמכת רימון.
"בתקנה 35 להנגיש אתרי אינטרנט. יש רביזיה בתקנה הזו, הצפויה להגיע לכנסת בחודש הקרוב. יש את חוק שיוויון לאנשים עם מוגבלות מ-98, ב-2005 הוסף לו פרק הנגישות שאומר שמקום שנועד לציבור נדרש להיות נגיש. נחקקו תקנות נגישות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – לשירות. נכנסו לתוקף ב-2013 ויש תקנה שעושה הרבה רעש על אתרי אינטרנט. הם נדרשים להיות נגישים לפי תקן ישראל 5568 המפנה לתקן בינלאומי".
אתר נגיש זה אומר שאדם עם מוגבלות בראיה למשל יכול עם תוכנה קוראת מסך לגלוש באתר האינטרנט. זה נועד גם לבעלי מוגבלות בשמיעה – נדרשות כתוביות בסרטונים. גם אנשים עם מוגבלות בידיים יכולים לנווט, לא עם עכבר אלא עם מקלדת. אבל בעיקר לאנשים עם לקות ראיה ועוורים.
אתר אינטרנט – יש נטיה לחשוב שאם הקשתית נגישה אז הוא נגיש – אז זה אומר גם התכנים – דפי HTML , תמונות, מסמכים, כל מה שבאתר נדרש להיות נגיש. רמת הנגישות הנדרשת – AA. יש דבל ויש טריפל A והתקנה מדבר על דבל A. אם אנו רצים להכנס לפלפול המשפטי – יש שני תנאים משפטיים:
יש שאלה שחוזרת על עצמה מהברה חברות גדולות, יש אזורים אישיים. כמו בנקים, ביטוח וכן הלאה. הלקוח נכנס לאתר ורואה את כל המסמכים באזור האישי ואז נשאלת השאלה אם כל המסמכים באזור אלה נדרשים להיות נגישים, כי הם ספציפיים ללקוח מסוים וזה ציבור מאד מסוים. אז בנציבות – יש לנו אתה דין ודברים. אנו פשוט לא בטוחים שטכנולוגית היום אפשרי להנגיש מסמכים.
כשאנו מדברים על תכנים נגישים, דפים תמונות וורד ועוד, מסמכים אינטרקטיביים. שאפשר למלא טופס אונליין, מרגע שיש מסמך כזה הוא חייב להיות נגיש. אם הוא לא אינטראקטיבי המידע בו צריך להופיע בצורה נגישה. יישומים, נניח אתר של רשת בתי קולנוע, או מכירת מופעים, שהמכירה נעשית על ידי אפליקציה או יישום אחר – גם הוא נדרש להיות נגיש.
חשוב לי לציין לגבי הנגשת מסמכים – אנו נשאלים על אקסל. יש חברות שרגולטורית חייבות להציג דו"חות כספיים והדו"חות מאד מורכבים והרבבה פעמים אני שומעת, ואנשי הטכנולוגיה יכולים להגיד טוב ממני, שאי אפשר להנגיש עד הסוף לפי התקן. לכן חשוב הפטור הטכנולוגי וחשוב להיעזר ביועצים, ואגע בפטור טכנולוגי מה הוא.
האחריות לביצוע חלה על בעלי האתר, המפעיל אותו. חשוב לי להגיד שמי שבונה לכם אתר אינו חייב להגיד לכם שיש כזו תקנה. האחריות היא שלכם. כי אולי יאמרו לכם – איני חושבת שאתר חייב להיות נגיש. כשאתם שוכרים אנשי מקצוע חשוב שההסכם יבהיר אם הוא מנגיש רק תשתית או תכנים או שניהם. חשוב גם להכשיר אנשי מקצוע אצלכם כי אתרים משתנים מרגע לרגע, נוספים תכנים, דפים. ואז אם הנוספים אינם נגישים האתר הופך ללא נגיש.
בדיקת אתר נגיש: יש כל מיני תכנות אוטומטיות שבודקות. אני אוהבת שאנשי מקצוע יבדקו. אין כמו פשוט לראות אדם עם לקות ראייה או עוור שבודק את האתר ורואה שבפועל הוא מצליח לגלוש עם תכנת הקורא מסך שלו. חשוב כל הזמן לתחזק ולהכניס לנהלים, בדיקות, ולראות שהאתר הוא נגיש".
"ברור לכולם כמה העתיד של כולנו הולך להיות דיגיטלי. רובוטיקה, בינה מלאכותית, כל עולמנו הולך להיות מבוסס טכנולוגיות. יש 18% מהאוכלוסיה כמוני, שצריכים לחיות עם מוגבלות, וצריכים נגישות לעתיד הטכנולוגי. אם לא תדאגו לכך, כמות אדירה של אנשים יהיו פשוט מחוץ למשחק, מחוץ לקופסה. אם תהיה מכונית אוטונומית, לדוגמה, שעיוור יוכל לנהוג בה, אך לא יוכל להטעין אותה, מה עשינו? אם יש אפליקציה של חניות נכים ובכלל, אך אין לה פיצ'ר של תו חניה, מה עשינו? אם יש אפליקציה שמאפשרת להזמין מונית, אך הנהג לא יידע שיש שם עיוור שמחכה לו, מה עשינו? התפקיד פה הוא מעבר לחובה החוקית. הוא בעיקר עסקי, חברתי וחיוני. העתיד מדבר על כל הטכונלוגיה – הבית החכם, העיר החכמה, והכל חייב להיות נגיש.
לפני שנים רבות פגשתי את אלון ודיברתי איתו על נגישות האינטרנט. הוא לא יכול היה להתעסק בזה, אך עשה זאת בתור שליחות וקידם זאת בצניעות. היום אני רוצה להביע הערכתי בשם העמותה, על אינסוף עבודה שהוא עושה לקידום הנגישות, בתרומה, בצניעות, בהכי ישראליות שיש. והתרומה שלו לקידום הנגישות בכלל ובאינטרנט – אני רוצה להביע בפניו ולתת לו תעודת הערכה".
"אדבר על 2 נושאים ספציפיים, הרוב על מובייל וקצת על מסמכים. הסיבה שאני רוצה לדבר על מובייל, שיש חוסר ידע רב, ולפעמים אני יושב עם מפתחים בנגישות של ווב, ויש מפתחים שעובדים על מובייל, וחושבים שזה לא קשור אליהם. אני מסביר למנהל שצריך לעבוד גם על המובייל, והוא מסתכל עלי במבט מוזר, כי הוא לא מבין איך הנגישות עובדת על מובייל.כשמדברים על מובייל, אני מדבר על מובייל לווב, נייטיב והייבריד.
אפשרות שנייה זה אתרים ריספונסיביים. מה ששונה בהם בד"כ זה חלק הארי של התוכן, הוא אותו תוכן שמופיע בווב, מופיע גם במובייל. אותו כותרות ו-html מופיע בשני מכשירים. אפשרות שלישית זה גרסת מובייל לאתר. יש לכמה לקוחות שלנו אתרים כאלה. זה אתר שכשאני גולש באתר, יש לי קידומת M, והשרת יודע שאני מגיע ממכשיר מובייל, ומציג לי הצגה אחרת לגמרי. צריך להנגיש באתרים אלה את כל האתר.
קודם כל, מסמכים אנו צריכים להנגיש את הוורד. בסופו של דבר, כשהחוק נכתב, אני לא חושב שהאנשים שכתבו את התקן חשבו על מסמכים, אקסל. הם חשבו על ווב. מבחינת וורד יש כל הכלים, 10 אפשרויות להנגיש מסמכים מאוד פשוטים ואפשריים להנגשה לכל מסמכי האופיס. יש בודק נגישות, שהוא כלי נפלא. אפשר להגיע לתוצאות טובות ומהירות עם כלי אחד בכל האופיס. העניינים מסתבכים כשמדברים על PDF, כשיוצרים מסמך PDF, יש מגוון טכונלוגיות שונות ליצירתו. והשאלה איך מנגישים. קודם כל, כשאתה מנגיש מסמך, תעבוד בצורה הטובה ביותר עם התוכנה שמייצרת. אם הולכים ל-PDF אקרובט, יש יכולת לייצר הנגשה של קרוב ל-100%. כמו שיש חוקים של HTML, התוכנה הזו, אקרובט DC, יכולה להנגיש מסמכים בשלב המידע.
קיימות הדרכות לכל הצוות. למפתחי ווב ולמפתחי מובייל – הדרכות שונות לגמרי. הדרכות של מפתחי נגישות – מה צריך לבדוק. לפעמים רואים הדרכות שלא משתמשים בהם בכלל. גרפיקאים, הדרכות ל-HTML, נגישות לאופיס, PDF – כל מחולל של PDF, משלב הייצור שלו ועד להדרכת האקרובט.
"אני המרצה היחידי שיושב יחיד ומולו אתם יכולים לסמס. זה בסדר אני מתעלם וחי באשליה שמה שאני לא רואה לא קיים. אני גידי, לא איש טכני אני גולש חכם. קצת רקע – אני בן 41, התעוורתי עקב עודף חמצן באינקובטור. יש לי תואר שני במוסיקה אני עובד בלוינסקי ועובד בשני מקומות.
רציתי לדבר על נגישות ומה זה אומר בעצם. מיכל דיברה על משהו שמציק לי מאד –שיש תקנה שאומרת שאתם יכולים להנגיש חלק אחד ולא את השני. רכבת ישראל הנגיש את האתר אבל לא את האפליקציה וכשאני צריך רכבת אני לא במשרד מול מחשב אז לתשומת לבכם – התחברתי למה שאמרה מיכל.
"הצהרת נגישות לאתר והסדרת נגישות יש חוסר הבהרה לגבי ההבדל ביניהם. הרעיון מאחורי פרסום הסדרי נגישות אומר שהארגון העביר הדרכות הסניפים והמוקד נגישים איך הלקוח יידע מזה? יש תקנה 34 המדברת על פרסום הסדרי נגישות אנו מדברים על ממשקים שצריכים להיות נגישים ועלינו לפרסם את זה כי אני כלקוחה, אם אני הולכת למסיבה ואני עם בעלי שגם הוא על כיסא גלגלים ואני שואלת אומרים שהמקום נגיש. ככה אני מגלה את הנגישות הרלבנטית אלי שלא רשומה באתרי האינטרנט. אנו מפרסמים באופן מפורט לפי התקנה, לפרסם אמצעי עזר, חייבים שפרטי רכז הנגישות ופרטיו יהיו שם וזה צריך להיעשות עד יולי 2014. אז למרות שהתקנה אומרת שאפשר לפרסם בכל מדיה הארגון בוחר את האתר באינטרנט.
נוסף לזה אדם יכול להתקשר שהוא רוצה את המידע בפידיאף במייל באופן נגיש, או במצעים חלופיים, ולהגיד לי את זה בעלפה או בפקס או מייל – זה אפשרי. לפרס באתר האינטרנט אנו צריכים להקים מדור נגישות בו אנו מפרסמים בפירוט את הסדרי הנגישות.
אז אלה המלצות הצהרת הנגישות. כמו שזה מאד חשוב – לגולשים איזה תכנה ואיזה דפדפנים וציון התאריך בו נבדק האתר. כי אם האתר הנגיש הכניס תוכן לא נגיש – חשוב כדי לדעת עד הפעם הבאה שייבדק אם התגלו ליקויים. נותנים נקודת זמן ואפשר לכתוב מתי ייבדק שוב – חשוב להכניס את זה לנוהלים. יש תקנה על נוהלים וזה חלק ממנה, מי בודק מתי וכל כמה זמן יש ביקורות".
"בקמפיינים שלנו יש גם אנשים עם מוגבלות מוטורית (עכבר ומקלדת), גם מוגבלות שמיעה, עיוורון ועיוורון צבעים ומוגבלויות שונות. אנו עובדים הרבה עם מיניסייטים, אתרים קטנים שעולים לקמפיין של שבועיים, ובהם חשוב לתפעל הדברים בצורה מהירה, ולדאוג שכבר בשלב החשיבה לא נגיע לפיתוח במצב של קמפיין לא מונגש. מתחילים בהתאמת הצבעים. בכל תוכנה גרפית היום, נותנים למעצבים את כל הפונקציה של המגבלות בהתאם לנתונים. מעבר לתפריט הנגישות, כבר בשלב העיצוב דואגים לנגישות הצבעוניות, והקונטרסט.
יש הניגודיות העדינה והגבוהה, וצריך לדאוג לכך גם לפני השלב הטכני, כדי שהכל יהיה קריא כשהכפתור הטכנולוגי יעבוד וייצר ניגודיות. בהמשך, אנשי ה-QA יש להם התוכנה של קורא המסך, ותפקידם לבדוק, לעבור במעבר של אלט טאב, ושיפט טאב, ולראות שהכל עובד כמו שצריך. זה עוד נתח שוק שצריך לצרוך את הפרסומת בצורה הטובה ביותר, לכן צריך לחשוב על סידור האלמנטים וההיררכיה, כדי שיבין את כל הפרסום בקלות.
פונטים, פונט וובי הוא פונט שקונים אותו בכל דומיין, וצריך לרכוש אותו מחדש. צריך שיהיה אפשרות הגדלת הפונט. מעבר לטקסט חי, יש ויזואל וסרטוני וידאו. אז איך מתמודדים? כבר בשלב הקופירייטר, כל ויזואל שנבחר להיות באתר, הקופירייטר צריך לתת לו תיאור. בטקסט חי. הוא יקבל תיאור לתמונה – למשל, תמונת אווירה של בקבוקי יין תבור עם פופקורן וכרטיסי סרט. אנו משתמשים בניגודיות גם בסרטוני הווידיאו.
תפריט נגישות – חשוב לי לציין, שתפריט נגישות בלבד לא מנגיש את האתר. כל האלמנטים בו צריכים להיות פעילים. ניווט המקלדת, גוונים וניגודיות, שינוי גוונים, הצהרת נגישות, הסדרי נגישות. אני מדברת על מיניסייטים שעולים לשבועיים שלושה ויורדים, וצריך להעלותם בלו"ז ממש קצר. העבודה על ההצהרות ותפריטי הנגישות היא היום שוטפת אצלנו, אך בתחילת התהליך כל המיניסייטים והקמפיינים (5-6 בשבוע), עבדנו עם החבר'ה שלנו בצמוד, הם נתנו לנו שירות מהיר ובדקו את המיניסייטים. היום זה עובד שוטף, וכשיש עדכונים לתקנות אנו מקבלים אותם ממיכל והחבר'ה של יובל בנגישות ישראל".
"נחזור רגע 10 שנים אחורה, כשהצטרפנו לעמותה בהתנדבות. לחברי העמותה. לימים היה לי הכבוד להיות חבר כבוד בעמותה. אנו מדברים על תקופה לפני שפורסמו תקנות הנגישות בהרבה, ולפני שהחלו בכלל לעסוק בהנגשת אתרי אינטרנט. בערב אחד, ב-2010, לפני 7 שנים בערך, אני מקבל טלפון ממר יובל וגנר. הוא אומר: יש לי רעיון בשבילך. 
אתם צריכים להבין שאם אתם מקבלים בערב טלפון מיובל וגנר עם רעיון בשבילכם, זה יעלה לכם כסף. אבל עדיין לא ידענו כמה. 3 שנים הפסדנו כסף, נכנסנו ללמוד את נושא הנגשת האתרים באינטרנט ועברנו מחברה לחברה להסביר למה זה חשוב להתחיל כבר אז. יש חברות (לא אתם) שלא הצלחנו להסביר להם עד היום. אבל אז קרה משהו מדהים.
הגענו לנגישות באינטרנט לא מהנגישות אלא מהאינטרנט, כי אנו חברה לקידום אתרים באינטרנט, ואז גילינו שיש עוד חברה שמשלבת בין קידום אתרים להנגשתם. חברה קטנה ופחות מוכרת, גוגל… ואיך גוגל משלבת בין קידום אתרים לנגישות? כי גוגל הוא בעצם גולש עיוור. ומה שקורא המסך של גולש עיוור לא מבין, גם גוגל לא מבין! מכאן, שאם אני מקדם, מנגיש את האתר שלי לאנשים עם מוגבלות, על הדרך אני גם מקדם אותו בגוגל.
התחלנו לחקור זאת, ובדקנו את הפרמטרים שמשותפים לנגישות וקידום אתרים. פה המקום להגיד, שגם אם ארגון שלא חשוב לו קידום אתרים הקלאסי, פחות חשוב לו הדירוג במנוע החיפוש, למשל עירייה או בנק, שכולם מכירים אותו ויידעו למצוא אותו – חשוב לדעת שהפרמטרים האלה שמשפיעים על קידום ונגישות, משפיעים גם על הנראות של האתר שלי, חוויית הגלישה – מה הגולש ייראה כשהוא רואה את המופע שלי. והאם הגולשים יחליטו ללחוץ על האתר שלי או על זה של המתחרים. לא רק על קידום בגוגל.
בשלב זה הכנסנו עוד שחקן למשוואה, התוכן. וגילינו שאותם פרמטרים משותפים גם לתוכן. מה שאני צריך כדי להנגיש את האתר ולקדמו בגוגל, אותם פרמטרים מופיעים לי גם בעולמות התוכן, ופרמטרים משותפים נוספים. וזה לא הכל. כל הפרמטרים האלה אני צריך אותם לכל השלישיה, בזמן שאני מנהל ומתפעל את האתר. הבנו שהטריו הזה – התוכן באתר, קידום האתר והתאמתו לגוגל והנגשת האתר – השלישיה הזו היא צמד חמד. פה עצרנו ואמרנו נגדיר מה הצרכים המשותפים לכל הלקוחות שלנו. מה המכנה המשותף שכולם צריכים בניהול אתר האינטרנט. והגדרנו את הצרכים הבאים: כולנו צריכים עדכוני תוכן באתר, תוכן נגיש, שתהיה התאמה למנועי חיפוש, כולנו צריכים לעמוד ביעד של אוקטובר 2017.
שי תני 052-3893930 shay@a-2-z.co.il
דורית דביר 058-7575275 dorit@a-2-z.co.il
עמותת נגישות ישראל – 09-7640400
