החל מחודש אוקטובר 2017 אתרי אינטרנט רבים מאוד מחויבים על-פי חוק להיות נגישים לכלל האוכלוסייה, ובפרט ללקויי ראיה, לקויי שמיעה, בעלי מגבלות פיזיות אשר מתקשים להפעיל את הידיים ובעלי מגבלות קוגניטיביות (דיסלקציה, קשיי קשב וריכוז ועוד) – שביחד מהווים כ-20-25% מהציבור בארץ. התקנות תקפות לכל האתרים המספקים שירות לציבור בהתאם להגדרה של "שירות לציבור" בחוק שוויון זכויות, בין אם מדובר על אתר קיים ובין אם זהו אתר חדש, וכוללות בין היתר הנגשת מסמכים, סרטונים, תמונות וטקסטים.
את פירוט התקנות המחייבות ניתן למצוא בסעיף 35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות). הנחיות נגישות מפורטות אלה נועדו להבטיח כי גם בעלי המוגבלויות יוכלו להיעזר באינטרנט לצרכים שונים, אבל גם בעלי האתרים המונגשים כחוק זוכים לרווח משמעותי.
ראשית, שמירה על אתר נגיש יכולים להשתמש כולם, כך שפוטנציאל הביקורים באתר וביצוע הפעולות הרצויות בו מבחינת בעל האתר גבוה יותר. מאחר שבעלי המוגבלויות מהווים על-פי הערכות שונות בין חמישית לרבע מהאוכלוסייה, הגידול בפוטנציאל משמעותי מאוד. שנית, התאימות הטובה יותר למנועי החיפוש תורמת אף היא להגדלת נפח התנועה באתר, לשיפור יחס ההמרה ול-ROI (החזר להשקעה – Return On Investment) טוב יותר. תועלת שלישית היא התדמית החיובית יותר של אתר מונגש היטב, ועוד תועלת בלתי מבוטלת, ואולי אפילו החשובה ביותר, היא הסיפוק של בעל האתר בזכות הפגנת מחויבות חברתית אמיתית.
ישנן פעולות אשר תורמות הן בהיבט של הנגישות הנדרשת והן בהיבט של SEO. ביניהן: מירקור הטקסט בתגיות, פעולה שהופכת את האתר לקריא יותר בשני הממשקים (זה המונגש וזה ה"רגיל"), Markup, שימוש בתגיות ALT ויצירת כותרות ותת-כותרות.
תגיות ALT הן תגיות שמתארות באמצעות טקסט את התמונות שמופיעות באתר. תגיות ALT מנוסחות בקפידה מאפשרות ללקויי ראייה "לראות" את התמונות ולהבין כיצד הן משתלבות בדף, ובה בעת תורמות לקידום אתרים – גם רובוטים של מנועי חיפוש לא יודעים להבין תמונות ומסתמכים על תגיות אלה כדי לבחון עד כמה דף מסוים רלוונטי למילות מפתח כאלה ואחרות. יצוין כי על-פי הנחיות גוגל חשוב מאוד שהטקסט בתגית ה-ALT יופיע גם ב-Title של התמונה.
בכדי לעזור לבעלי קשיי וקשב וריכוז להבין דף אינטרנט חשובה מאוד החלוקה הנכונה לכותרות ותת-כותרות, מ-H1 ועד H6. היררכיה ברורה ומדויקת זו משפרת גם את הציון שמעניקים לדף גוגל ושאר מנועי החיפוש, כך שהתועלת מבחינת בעל האתר כפולה.
השילוב של נגישות וקידום אתרים חייב לבוא לידי ביטוי בעבודתם של כל בעלי המקצוע שמעורבים ביצירת אתר אינטרנט איכותי: מעצבים, כותבי תוכן, עורכי תוכן ומתכנתים. המעצבים נדרשים להבטיח חוויית משתמש (UX) מיטבית לכלל האוכלוסייה. הדגשים העיקריים הם בחירת פונט ברור במיוחד, ניגודיות מובהקת בין טקסט לרקע, לינקים מובחנים היטב מהטקסט, הימנעות משימוש בתמונות שמכילות רק טקסט שלא לצורך, ויתור על עיצובים שעלולים לגרום להתקף אפילפטי ועוד.
כותבי ועורכי תוכן מחויבים ליצור תוכן בעל היררכיה ברורה וקל להבנה. בפרט מומלץ להוסיף התייחסויות מילוליות דוגמת "שימו לב" כשישנו טקסט בעל חשיבות יתרה ולא להסתמך על אמצעים ויזואליים כמו הדגשה, קו תחתי או הטיה. כמו כן יש להימנע מהנחיות כגון "לחצו על החץ הכחול בפינה הימנית של המסך" שפוגעות בנגישות. עוד דגש הוא ליצור תחליפים טקסטואליים איכותיים לקטעי וידאו או אודיו.
תפקידם של המתכנתים הוא להבטיח אינדוקס גוגל מיטבי, על-פי כל הכללים העדכניים של החברה, ובה בעת לוודא שכל אמצעי הנגישות שננקטו על-ידי המעצבים ואנשי התוכן יבואו לידי ביטוי באופן מדויק באתר. כמו כן נדרשות בדיקות טכניות מדוקדקות על-מנת לוודא שהאתר מונגש כהלכה כמו גם עונה על כל הדרישות של מנועי החיפוש.
על-מנת להבטיח שילוב אופטימלי בין נגישות וקידום אתרים נדרשים לעתים תיקונים בתוכן כדי להבטיח מקסימום נגישות. בהקשר זה כדאי לדעת שככל שה-SEO יעיל יותר, כלומר בוצע קידום אתרים איכותי גם בהיבט התוכני וגם בהיבט הטכני, קל יותר לבצע את ההתאמות הנדרשות. לדוגמה, תגיות שהוטמעו כשורה מקלות על הטמעת נגישות.
במובנים רבים הנגשת אתרים הינה המשך ישיר של התמורות המשמעותיות בעולם ה-SEO: אם בתחילת הדרך קידום אתרים נועד במידה רבה להבטיח שאתרים ימצאו חן בעיני מנועי חיפוש, הרי שכיום ברור כי רק אתרים שמספקים לגולשים ערך של ממש יתקבלו בברכה גם על-ידי מנועי החיפוש – החיבור בין נגישות וקידום אתרים מבטיח שכשמבקשים להעניק חוויה חיובית לגולשים, יילקחו בחשבון כל המשתמשים הפוטנציאליים באתר, כולל בעלי המוגבלויות השונות. החיבור גם מגדיל את הופעות האתר בתוצאות החיפושים הרלוונטיים ומקל על הפיתוח השוטף של האתר, כך שאין ספק שמדובר במצב Win-Win אמיתי.
